Fairy Tales
בהיסטוריה של הצילום התיעודי המזויף, אחד הסיפורים המשובחים ביותר קשור לזוג אחיות שובבות. ברמת הדיוק המשפחתי לפחות, מדובר בצמד בנות דודות בשם אלזי (בת ה-16) ופרנסס (בת ה-10), שאי שם ב-1917 בכפר קוטינגלי שבאנגליה הביאו להוריהן שתי תמונות בהן מצולמת כל אחת מהן עם פייה.
ארתור רייט, אביה של אלזי, לא האמין לשתי הפוחזות, אך האם פולי הביאה את התמונות להרצאה של החברה התיאוסופית. בתוך שנה, התמונות החלו לתפוס תאוצה בקרב החברה התיאוסופית. לבסוף, הם נחתו בידיו של הסופר ארתור קונן דויל, שבחייו הפרטיים היה ספיריטואליסט פעיל ביותר.
לא חד מחשבה כגיבורו הספרותי, קונן דויל האמין כי מדובר בצילומים אמיתיים המתעדים את הופעתן של פיות. מגובה במומחי צילום שטענו כי הנגטיבים אמיתיים מעל כל צל של ספק, קונן שלח את חברו גארנדר לפגוש את אלזי ופרנסיס.
גארדנר הגיע לכפר עם ציוד מתקדם, ולאחר חודש יצאו הבנות לבדן למסע צילום וחזרו עם שלוש תמונות נוספות. גארדנר שלח מכתב אקסטטי לקונן דויל, שאץ ופרסם שני מאמרים נלהבים ולאחר מכן ספר שלם על חייהם של פיות ומפגשים איתן. התגובות היו מעורבות ואנגליה נשאבה למחלוקת סוערת על האותנטיות של התמונות, ובעיקר של הפיות.
לאחר 1921 העניין הציבורי בתמונות דעך, אך בשנות השישים עיתונאי איתר את אלזי שהודתה בעמימות שייתכן והמציאה את הפיות בדמיונה. ובכל זאת, אלזי עדיין טענה כי אולי בדרך נסתרת ומופלאה היא הצליחה לצלם את מחשבותיה. לאחר מכן, כל מספר שנים, הדיון בפיות קוטינגלי התעורר מחדש באנגליה עד שב-1983 שתי הזקיינלעך הודו כי זייפו את התמונות וצילמו גזירי קרטון של ציורי פיות ממגזינים. עם זאת, השתיים טענו כי בילדותן באמת ראו פיות, ובעוד שאלזי כבר אמרה בפה מלא כי כל התמונות מזויפות, פרנסס התעקשה עד מותה כי התמונה החמישית אמיתית. טוב שכך אמרה. כידוע, כל פעם שאחות אומרת ש”היא לא מאמינה בפיות”, פיה אחת אי שם נופלת ומתה.
