כשאנשים שומעים את השם הקסום דולי פרטון, אסוציאציות שונות ומשונות עולות בראשם. מצד אחד, רוב האנשים חושבים לראשונה בשמץ גיחוך על מילים כדוגמת “שדיים”, “סיליקון” ו”בלונד”’. מצד שני, למרבה הצער, רוב האנשים בעולם הם אידיוטים.
בקרב אחיות יודעות דבר, פרטון היא משוררת. לא רק שכתבה מעל שלושת אלפים שירים מאז גיל עשר - עובדה מרשימה לאור גדילתה של פרטון במשפחת היליביליז ענייה עם 12 אחים אי שם בהרי טנסי - אלא ששירה “ג’ולין” הוא ללא ספק אחד משירי האהבה המצמררים שנכתבו במוזיקת הפופ אי פעם. לצידו נמנים עוד שיאי רגש כדוגמת “היר יו קאם אגאן”, “איילנדז אין דה סטרים ” ו”חנות המציאות ”, ביחד עם שיאי טראש אייטיזיים כמו “חבר חדש ופוטנציאלי ” בו דולי מאיימת על נשים אחרות בבר שהחתיך שהרגע נכנס בדלת הוא שלה ורק שלה. זה מה שהופך את דולי למרענן הרשמי של כל עונה ועת - כנותה חסרת הבושה באהבה, בקיטש, בצחוקים ובניתוחים פלסטיים. בראיונות לדוגמה, דולי אוהבת לספר שבילדותה, נכנסה יום אחד עם אימה למכולת וראתה אישה בלונדינית, צעקנית עם חזה ענק ובגדים קטנטנים. דולי שאלה את אימה בהתרגשות מי אותה אישה, והאם ענתה לה ביובש - זאת הזונה של העיירה. “מאז, תמיד רציתי להיראות כמוה” מספרת דולי ונקרעת. עכשיו אם זאת לא אחות, המסדר לא יודע מהי אחות.
מילא לו הייתה דולי רק כותבת ומבצעת מוכשרת שרשמה לזכותה להיטים רבים מספור ושמתחרה בריבה מקינטייר המגעילושה על תואר הזמרת הקאנטרי הכי מצליחה בארה”ב, אז היינו אומרים דיינו, אך דולי היא גם דוגמה ומופת לאשת עסקים מושחזת וחזקה. עם כל הכבוד לוויטני יוסטון שהתפוצצה עם “איי וויל אלוואייז לאב יו” בשנות התשעים, מי שתיקתקה את עשרות המיליונים מהתמלוגים הייתה פרטון שכתבה וביצעה את השיר ב-1974. באותה שנה שיצא השיר, אלביס פרסלי רצה לבצעו ורצון המלך הוא אכן כבוד גדול, אך אז כשאלביס רצה לשיר משהו, הוא דרש לקנות ממך את הזכויות לשיר. פרטון, זמרת צעירה בזמנו, סירבה להצעה, ועשתה את עסקת חייה. בשל החלטות שוברות ביצים שכאלו, פרטון ידועה בתעשיית הקאנטרי תחת הכינוי “פרפר הברזל”.
נדמה שהיות הדולי תאגיד מצליח שכולל מוזיקה, הפקות סרטים וסדרות, ספר בישול ופארק שעשועים אחד מצליח במיוחד שנקרא “דוליוויל” יהיה מספיק לכל, אך בנוסף פרטון היא גם אישה נדיבה במיוחד שהקימה חברת צדקה המתנאה בשם “דוליווד פאוונדיישן”. מבין כל מפעלות הצדקה שלה, נזכיר את המגניב ביותר שנקרא “ספריית הדמיון של דולי” ובו האישה שולחת ספר לילדים עניים, כל חודש החל מיום היוולדם ועד גיל חמש. משוררת, זמרת, שחקנית, אשת עסקים ופילנטרופית בתוספת מנה נדיבה של טראש שמגיע עם מותן צרה וחזה ענק, בשעת צרה, המסדר תמיד פונה לדולי לעצה ותמיכה.
